יוצרים ממליצים על סער

הוצאת סער והמו"ל העומד בראשה חנוך סער, הם סוג של משפחה.
המקצוענות, המקצועיות, הנסיון הרב והיד המכוונת, בד בבד עם יחס אישי חם וחיוך מלבב, הם שתרמו לחוויית הוצאתו לאור של ספר ביכוריי - "אלומת אור", להיות מושלמת!

הוצאת סער מקפידה על הצגה ושיווק ספרי בכל הפסטיבלים וירידי הספר למיניהם, כמו גם "דחיפה" לעבר אמצעי המדיה השונים.

כשסיימתי לכתוב את הספר שלי חיפשתי מוציא לאור. היה לי קשה מאד לעבור את המסננת העצבנית של הוצאות הספרים שרוצות להעביר דרכה קודם מטבעות ואם זכינו אז גם כישרון ואולי גם איזה סיפור טוב..
אתה חנוך, נתת לי את מילת הקסם שפתחה עבורי את חורי המסננת... וזו לא רק מילה אחת - זה דיאלוג של שנתיים שבהן אתה לא מתקמצן במילים, בעצות טובות ובברכות אישיות...
ומה היא מילת הקסם שלך? זה סוד! רק מי שמוציא ספר בהוצאת סער יבין את פירושה... זו שפה אחרת, זו חוויה אחרת.. כמו בדיחה פרטית ששמורה רק למי ששייך למשפחה...
גאה להיות במשפחה הזאת !!!

יכול להיות שהתיאור שאכתוב הוא לא עניני-קורקטי לתחום ההוצאה לאור, אך עבורי הוא משמעותי ותרם להרגשתי הטובה שחיזקה את הבחירה שלי בהוצאת סער:
כשנכנסתי לחדר ההמתנה של משרדי ההוצאה ברחוב קפלן 7 בתל אביב, שמעתי מוזיקה נעימה מתנגנת בעוצמה המקובלת על אזני. אפילו אז, לפני השיחה עם המוציא לאור, כבר היה לי נעים.
לא אפרט יותר מדי על העבודה הדקדקנית שנעשתה לספר שלי בהוצאת סער.
לא הייתי טורחת להמליץ על הוצאת סער לולא העבודה היסודית הנהוגה בהוצאה זו.
לצערי, יש לי למה להשוות. מתוך ניסיון אני יכולה לספר שלא כל המו"לים עובדים באותה דרך.
הרבה לפני שספרי ירד לדפוס, הוזמנתי לאירוע של הוצאת סער, אליה הוזמנו כלל המשוררים והסופרים שהוציאו את ספריהם בהוצאה זו. סיבת הזימון: יום הולדת שלושים שנה להוצאה. האירוע התנהל בהנחייתו של חנוך סער והיה פנינה תרבותית מרשימה. אף על פי שהייתי עדיין רחוקה ממימוש הוצאת הספר, מאד שמחתי שבחרתי בהוצאת סער.
חנוך סער מקפיד לשמור איתי על קשר ולקדם את תשומת הלב לספרי.
אני מרגישה חלק ממשפחה גדולה: משפחת סופרי ומשוררי הוצאת סער. זו הרגשה טובה.

"מזלי שהכרתי את חנוך סער. יש לו סבלנות של ברזל. ראיתי איך הוא מתנהג עם מחברים. למרות שאני יודע שיש לי סבלנות, אני לא מגיע לדרגתו. הכל עושה בנחת ועונה ברוח טובה על כל הבקשות. נהג איתי בהגינות מאין כמוה. לפני שפניתי אליו, פניתי להוצאה אחרת שדרשה פי ארבע מסער. ראיתי שם עבודות ואין להשוות לעבודה של סער."

להוציא ספר לאור זו לא משימה פשוטה. בעיקר כאשר הכותב אינו מתגורר בארץ. למעשה, זוהי הסיבה בשלה עברה כמעט שנה מהיום בו שלחתי את כתב היד של ספרי להוצאת סער ועד שהגעתי שוב לביקור בארץ, וזכיתי סוף סוף לשבת בארבע עיניים עם המו"ל ולדון בפרטים המעשיים של הפיכת הדפים שיצאו מן המדפסת שלי לספר של ממש. כאשר ישבתי פנים אל פנים עם חנוך סער במשרדי ההוצאה לאור והקשבתי לדבריו הבאים מתוך נסיון רב שנים ורב ספרים, היתה לי הרגשה שהמילים שכתבתי יהיו בידים טובות.
לאחר מכן רצה המקרה ובשלבי העבודה על הספר הייתי בטיול באוסטרליה. אני זוכר את עצמי יושב במרכזי אינטרנט כדי להוריד את הערות ותיקוני העורכת של סער למחשב הנייד שלי, ולאחר מכן יושב בערבים באכסניות וקורא שוב את כל שמונים הדפים הדחוסים, ומשנה ומעיר הערות משלי ובהזדמנות הראשונה מחפש מחשב המחובר לרשת כדי לשלוח חזרה לסער. כסופר צעיר היתה זו בשבילי הפעם הראשונה בה אדם זר קרא את ספרי והעיר עליו את הערותיו וללא ספק זכיתי ללמוד ממנה ומנסיונה וקיבלתי הערות נבונות רבות על בניית סיפור, על סגנון הכתיבה ואפילו על התחביר. הספר עבר שינויים לא מעטים בדרך שבין שולחן הכתיבה שלי ועד למדפי חנויות הספרים, אולם לכל אורכה של הדרך הזו ידעתי שכל התהליך כולו לטובתו של הספר הוא, ושמה שחשוב לחנוך סער ולהוצאת סער הוא גם מה שחשוב לי: שהספר שהקורא יחזיק בידו עם צאתו מחנות הספרים יהיה בדיוק הספר שאני רציתי להוציא לאור, והוא אכן כזה.

אני רוצה להמליץ בחום על הוצאת סער כהוצאה רצינית,מקפידה ורבת השראה. ולמה? כי באתי להוצאת סער עם חלום ומבלי דעת איך לממשו. כי באתי עם תקוות ללא מושג כלשהו לגבי דרכי מימושן. והנה הופכת התקווה לממשות, הנה הופך החלום לספר מוחשי כשעל כריכתו התמונה שצולמה אצלי בגינה ובה אני יושב מול העולם והנצח – כמו תוכנו של ספרי ויוצר מופע שלא יכולתי כלל לדמיין - והוא שלי והוא מייצג את רצונותי ואת מאוויי לשים על השולחן מחשבות ו'רישום של רגעים' אותם רציתי לספר בעיקר לילדי.

כמשוררת מתחילה ובלתי מנוסה הגרה בארה"ב , אני מודה לחנוך סער, מייסדה של הוצאת סער ולצוותו, על ההדרכה המקצועית, על העצות הטובות, על מבנה הספר והגהתו, על האמון והמאמצים הבלתי נלאים שנעשו עד לרגע האחרון ממש. למרות המרחק שבין ארה"ב לבין ישראל, הוצאת סער הצליחה להוציא את הספר לאור לפני שבוע הספר. כל הכבוד!!!
הספר "מציאות אחרת" הוצג בדוכניה של הוצאת סער לאורך שבוע הספר העברי ובפסטיבל סער שההוצאה אירגנה בת"א. בפסטיבל סער היתה שמחה גדולה. ההוצאה חגגה 32 שנים להיווסדה ולנוכחים היתה גם כן סיבה טובה לשמוח ביחד וכל אחד לחוד. היה זה אירוע מלא בשמחה, אירוע מבורך ומהנה במיוחד שנתן במה ליוצרים וותיקים ולכאלה שנמצאים בראשית דרכם, כמוני, להציג את סיפרם ולספר את סיפורם.
הוצאת סער דואגת לסופריה ולמשורריה גם לאחר הוצאת הספר בשל השתתפותה בפסטיבלים ובירידים מקומיים ובינלאומיים ואף שולחת את הספרים לביקורת ולסיקור באמצעי המדיה השונים ובכך היא מקדמת את שיווקם .
ספרי "מציאות אחרת" הנמצא עתה בידיו הנאמנות והמנוסות של המפיץ של הוצאת סער, עושה את דרכו לחנויות בכל חלקי הארץ בתקווה שיגיע לקוראים רבים ככל האפשר.
תודה להוצאת סער עבור חוויה מעניינת ומהנה !!!

שנים כתבתי שירים למגירה ולקח לי זמן רב לאזור אומץ ולשלוח אותם להוצאות לאור רבות. בהוצאת סער מצאתי את הבית החם מכולם. כל תהליך ההוצאה לאור של הספר היה כיף גדול, תוך מתן תשומת לב רבה לכל בקשותי. אני ממליץ בחום רב על הוצאת סער לכל סופר ומשורר שמחפש לא רק 'הוצאה לאור', אלא גם 'בית חם'.

את ספרי," מי צריך חרבות...", שיצא בהוצאת סער, כתבתי אחרי שבר גדול בחיי. נישואי הסתיימו בגט ואני התפרקתי לגורמים. חלק מהשינוי היה לכתוב על מה שכאב לי, תוך כדי מפלי בכי שיכלו למלא את הכנרת. שלחתי את הכתוב למספר הוצאות לאור שרצו לפרסמו, אך אין ספק שהבחירה שלי בהוצאת סער לא הייתה מקרית. כבר בפעם הראשונה, כשישבתי עם חנוך סער, הרגשתי בבית. חנוך הבין אותי והבין מהיכן באתי ולאן אני רוצה להגיע. חנוך היה קשוב, ענייני ועמד במילה שלו בכל מהלך ומהלך בהכנת הספר. הספר יצא במהירות שיא, היישר לשבוע הספר העברי. בשבוע הספר עמדתי גאה בדוכן של הוצאת סער וחתמתי על ספרי לקהל הרחב. החגיגה נמשכה גם בפסטיבל סער שחנוך ערך. חנוך ממשיך לפרסם את ספרי בירידים ובפסטיבלי ספרים ונותן דחיפה ליצירה שלי בכל אמצעי התקשורת.
ממליצה בחום רב על הוצאת סער.

נולדתי בפולין והגעתי לארץ כילדה קטנה, פליטת שואה. את סבא וסבתא לא זכיתי להכיר. לכן, כסבתא ,יש לי הצורך להשלים לנכדותי את החסר, וכמו כן להעביר אליהן את אהבתי הגדולה לארץ הזאת, לטבע שלה ולנופיה. אני גאה מאוד להעביר את התחושות האלה לילדים נוספים דרך ספרי"הציפורים של גאיה". אבי ,יצחק ארדה, היה צלם ידוע בתל-אביב וכנראה ששמץ מאופן הסתכלותו על הסביבה דבק גם בי. בספר שזורים 15 שירים וציורים על ילדה שאוהבת ציפורים ומספרת על הציפורים שבחצר ביתנו.

ההמלצה החמה על הוצאת סער , הבשילה בתוכי עם הזמן, בעת שהספר שלי יצא לאור. אז נוכחתי לדעת שאנשים מתפעלים מצורתו הסופית של הספר, מהכריכה, מצורת העריכה מושכת העין והמכובדת ומהדיוק הלשוני. כמו כן בהוצאת סער נענו לבקשותי לאורך כל הדרך. בנוסף לכל זאת, מגיע לחנוך סער "שאפו" גדול על המאמץ הבלתי נלאה שהשקיע , מאמץ שגרם שהספר שלי יצא לאור שעות ספורות לפני פתיחת שבוע הספר העברי.

שמונה שנים, מ- 1985 ועד 1993, פעלתי בחו"ל, בהונג קונג, בברזיל ובלונדון. באותן שנים עברתי סידרה של הרפתקאות בקוריאה, בפיליפינים, בבנגקוק, באוסטרליה, באיסטנבול, בסינגפור, בפרו ובארגנטינה. שלוש שנים לאחר חזרתי לארץ, בסוף 1997, התחלתי לכתוב מכתבים למערכות העיתונים עד שבשנת 2004 נכנסתי לספר השיאים העולמי של גינס, כשיאן עולם בפרסום מכתבים בעיתונות הכתובה. אז היה לי ברור שאוציא שני ספרים. האחד "מכתבים למערכת" והשני "משימות בינלאומיות".
בינואר 2007 הוצאתי, בהוצאה עצמית שלי, את הספר "מכתבים למערכת", ואז התחלתי בכתיבת הספר "משימות בינלאומיות", אותו הוצאתי ב- 2008 בהוצאת סער. בספר זה מבחר של ארבע משימות מיוחדות במינן, בדרום קוריאה, בפרו, באוסטרליה ובבנגקוק-סינגפור-והונג קונג, מתוך עשר משימות בהן לקחתי חלק. משימות אלה היו, בחלקן, כרוכות בסכנת חיים של ממש, ובכולן אני מראה איך התמודדתי לבדי, בארצות רחוקות ומנוכרות, מול כוחות חזקים ובחלקם אכזריים ומסוכנים.
את הספר כתבתי בביתי, בסופי שבוע, ישירות מראשי למקלדת, בקצב של בערך עמוד אחד בשעה. כאשר הסתיימה הכתיבה החלטתי להפקיד הפעם את הספר בידי הוצאה מקצועית. עשיתי סקר קטן והפור נפל על הוצאת סער אשר דאגה לעריכה הלשונית, לעימוד, לתמונת הכריכה, להדפסה ולהפצה. רוויתי נחת מהמקצועיות, משיתוף הפעולה ומהתמיכה של הוצאת סער ואני מודה להם על כך.

להוצאת סער הגעתי חודשים אחדים לפני שבוע הספר, כדי לבחון אפשרות הוצאה לאור של ספר ילדים שהיה גנוז אצלי כשנתיים ימים. ידעתי שאין זה דבר של מה מכך להוציא ספר לילדים שדפים בו מעט, אך תובע עבודה מוקפדת של שילוב מדויק בין הצבע, האיור, הטקסט, גודל האותיות והתוכן, כך שירתקו את הקהל הצעיר וימשכו את לב ההורים.
בהוצאת סער גיליתי איכפתיות אמיתית להבאת תהליך זה לידי שלמות מירבית. כל פרט נבדק בקפידה. המו"ל התעקש על פרטים שלא עלו בדעתי והוסיף הצעות משלו בתחום העריכה ורעיונות עיצוביים ששידרגו וייפו את התוצאה הסופית ללא היכר.
לאור התהליך שהתארך לא האמנתי שהספר יצא לאור בתאריך שנקבע. להפתעתי ולשמחתי ביום בו נפתח שבוע הספר קבלתי הודעה מהמו"ל שהספר מוצג בדוכנים של הוצאת סער וזמין לקוראים ולמבקרים.
החשיפה של הספר באמצעי המדיה והתקשורת, דבר שהוצאת סער אינה מתפשרת עליו, מעלה את המודעות לעצם הופעתו למקסימום של קוראים פוטנציאליים.

הקיבוץ הוא צורת חיים נפלאה. הוא תרופה לרבים מתחלואי האדם. לקנאה, לצרות העין, לתחרות חסרת החוקים, לרצון התמידי להמר ולחוסר האחריות. ה'אני הקיבוצי' מאפשר לזה ה'פרטי', הנוטה ל"שחק אותה ראש קטן", לקחת אחריות, להתלהב ולהתעודד מהיחד. אמנם יש בו בקיבוץ גם חבילה לא קטנה של מגרעות מעבר לתמימות ולבעיית ההשתלבות במרחב ואין זה המקום להרחיב בכך. אבל תתקשו מאד למצוא בקיבוץ רוע ואפילו כוונות רעות, שלא לדבר על פשע.
אני תפור למידות האלה של הקיבוץ. מרבית חיי שיחקתי את המשחק הזה בשקיקה וברצינות תהומית. שלושים שנות חיים בקיבוץ כבוגר, היו לי חוויה אחת ארוכה. גם העובדה שהקמתי בקיבוץ את משפחתי והולדתי בו שלוש בנות, מוסיפה לקשר הנפשי האמיץ שגם הוליד חברויות הדוקות ברמה של קשר משפחתי.
בספר "עין אונים", ניסית לתאר את האווירה היומיומית שמאחורי הסיסמאות הגבוהות. הוצאת סער עשתה מאמצים גדולים כדי לשמר את האווירה הזו מצד אחד ואת השפה ה'בלתי עדכנית' שלי 'במעלה התלול של העריכה' ועל כך אני מודה לה בכל לשון, עדכנית או מיושנת.

כשכתבתי את הספר 'קופידון וסוד הצבעים', חיפשתי בגוגל את המילים 'הוצאה לאור'. גלשתי בין אתרים רבים והאתר של הוצאת סער נראה לי הרציני והמכובד מכולם. היתה לי אינטואיציה חזקה מאוד ולכן החלטתי לשלוח רק אליהם את כתב היד שלי. התברר לי שעשיתי בחירה מאוד מוצלחת. המו"ל, חנוך סער, הוא אדם מאוד לבבי וחם, מקצועי מאוד ובעל נסיון רב. הוא עזר לי רבות במהלך הכנת הספר ותרם הרבה מאוד עצות חכמות וטובות. אני שמחה להיות חלק מ'משפחת הוצאת סער'.

לפני שלושים וכמה שנים, כשהוצאת סער נולדה, נולד גם ספר חדש, קובץ שירי משוררים - 'כל הפינות הקטנות' קראו לו. בתוך קובץ זה לוקטו עשרות שירים של עשרות אנשים, אוהבי המילה הכתובה. בין השירים שהתפרסמו היו גם שיריה של דודתי האהובה, אז כותבת למגירה. אני זוכרת את עצמי ילדה קטנה, קוראת בשיריה, גאה, מחשבות על ספר משלי בצבצו כבר אז. שנים כתבתי למגירה, עשרות של שירים והמגירה, אשת סוד שומרת עליהם כאילו היו ילדי. מפעם לפעם חזרתי אל אותו הספר, קובץ שירי המשוררים כאמור, אשר היה שמור היטב בארון הספרים המשפחתי, ובעמוד הראשון חותמתה של הוצאת הספרים "סער". 'צעד לא שפוי' הוביל אותי לגשת אל אותן המגירות שבחדרי , לפרוס את השירים מולי ולשלוח לסער בדואר. ידעתי שכתבי יתקבלו. ביטחון מופרז שכזה. הרבה לפני שהיתה בידי ערימת שירים מגובשת כבר היתה לי כתובת ברורה למשלוח, הכתובת היתה על הקיר. את הסיפור המיוחד הזה, סיפרתי רק לאחרונה למו"ל חנוך סער, אשר במשרדיו התקבלו כתבי, שנתיים וחצי קודם. כך שוב, שלושים שנה אחרי היוולדו של אותו קובץ מופלא בו מופיעים שיריה של דודתי, נולד ספרי 'אותו דבר, כמעט'. בשבילי זה חלום ישן שהתגשם. יש יאמרו כי זהו סוף ידוע מראש ...

כשהייתי ילד קטן היה אבי מספר לי סיפורים לפני השינה. הוא היה מקריא את ספרי טרזן, את הספר הקסום "חיות הבר אשר ידעתי" של ארנסט תומפסון סטון והיה מדי פעם מוסיף עוד פרק לגלגוליה של הטיפה הקטנה. איני זוכר במדוייק את אשר סיפר, אבל אני זוכר אותי שוכב בערב ומדמיין את הטיפה עוברת מהשמיים לארץ, מהארץ לצמחים ומשם להמשך מחזור המים. כל ערב הייתה נכנסת למצב ומקום אחר,ומצליחה למצוא את דרכה החוצה בדרך להרפתקאה חדשה.
כשאחיותי הגדולות החלו ללדת, והמשפחה התמלאה אחיינים קטנים, רציתי שגם הם יוכלו להנות מהסיפור על הטיפה. התחלתי לחרוז ולהמציא מחדש את הסיפור, בשקט בשקט על מנת להפתיע את אחיותי ואבי.
חיפשתי הוצאה לאור ולאחר חיפוש בחרתי בהוצאת סער, שם מצאתי עורכת נאמנה, מאיירת מצויינת וכמובן את חנוך סער המו"ל - ובזכותם הבאתי יום אחד מתנה לאחיותי, את הסיפור על הטיפה בספר אמיתי הכרוך בכריכה קשה מעשי ידי.
זה היה אחד הרגעים המרגשים והשמחים בחיי.